ותדבר מרים ואהרון במשה. משפילא ב"ל לפי שנשים דברניות והחזיקה מרים בדבר יותר מאהרן לכך הקדימה לאהרון ולכך לקתה היא לבסוף:
על דבר אשה כושית אשר לקח. לפי הפשט שהיו אומ' וכי לא מצא משה אשה מבנות ישראל שיקח לו לאשה שהלך לקחת לו מבנות הכושים שהם ערלים וכי בשביל שהק' מדבר עמו מתגאה שאינו רוצה לישא אשה מבנות ישראל שבקש אשה במרחק הלא גם בנו דבר ונשאנו מישראל ולא נתגאנו בכך:
כי אשה כושית לקח. לפי שלא מצינו במקום אחר שמשה לקח אשה כושית הגיד לך הכתו' כי בודאי אשה כושית לקח ועל צפורה לא דברו שלא היתה מישראל כי אז אנוס היה מפני שהיה בורח ולא יכול לבא במצרים בתוך בני ישראל:
אך. דרך הפסוק לדבר כך לכפול דבריו כמו המבלי אין קברים:
וישמע ה'. ותבע עלבונו:
והאיש משה עניו מאוד. מגיד לך הכתוב שמשה לא היה בעל גאוה ולא נתכוון לשום גאוה אלא הכי היתה סיבה ומזל שלקח אשת כושית כמו שכתוב גבי שמשון גבי אביו ואמו שהיו מוכיחין אותו על שלא היה נושא מבנות ישראל וכתי' והם לא ידעו כי מאת ה' היתה סיבה ואעפ"י שלא נודע למה היתה סיבה ואת של משה אין גלויין לנו כל הסודות ובדברי הימים של משה מספ' מן הכושית כי היתה מלכת הכושים והיה משה מלך בכוש ארבעים שנה ואף בזאת היה עניו שלא היה תובע עלבונו ולפיכך תבעו הק':
פתאום. שלא יוכלו לומר משה קבל עלינו לפני המקום:
צאו שלשתכם אל אהל מועד. כאדם שאומר בואו לבית דין שלשתכם לידע אם מי הדין עם משה או עמכם כי שם היו יורדין לדין כרכתי' והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה:
ויצאו שלשתם. ונכנסו באהל מועד לדין ובא הק' דיין ועמד פתח האוהל כפעם בפעם דכתיב ובא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח אהל מועד ודבר עם משה:
ויקרא אהרן ומרים. לשמוע מה טענתם על מה הוציאו דיבה על משה:
אם יהיה נביאכם. תשובה על מה שאמרו הלא גם בנו דיבר כלומר אינו דומה דיבור שעמכם ועם שאר נביאים לדיבור של משה כי כשאני מדבר עם שאר הנביאים איני מדבר עמהם כי אם על ידי מראה ודמיון, בחלום אדבר בו כאדם שרוא' חלום וצריך לפותרים:
ובמראה אליו אתוודע. כאדם שרואה במראה נבואה ואינו רואה את הממשות וכאדם שמדבר אל שליח שאינו נאמן לו כל כך ומדבר עמו על ידי משל שאינו רוצה להבינו את הסוד כמו שתמצא בנביאים שמדבר על ידי משל כגון ויקח את צמרת הארז וגו' וכגון שכב על צדך השמאלית וכיוצא בהם וכמו שאמר דניאל ולא אבין אני דניאל במראה ואמ' סתום הדברים וחתום כי לעת קץ יתבררו הדברים ויתלבנו הדברים וכמו שאמר ישר' על יחזקאל מושלי משלים וכיון שהוא מדבר על ידי חידה כל אחד כך הוא הפתרון וכשאותו הפתרון אינו בא לפי שלא פתר יפה או' אין דבריו אמת כמו שאמר יונה בעוד ארבעים יום ונינוה נהפכת והיה סבור הוא עצמו במהפכת סדום ולבסוף שלא נהפכה כעס על שלא נתקיימה נבואתו והוא אמ' שתהא נהפכת מרעה לטובה שעשו תשובה:
לא כן עבדי משה. תרגו' ירושלמ' בכל ביתי בכל עמי כולם מחזיקים אותו כנאמן כי אני מדבר עמו פה אל פה במראה אני מראה לו הדבר ממש כמו שהוא ולא על ידי חידה ומשל וכולם מבינים מה שהוא אומ' בשמי והכל בא ממני כי אני מגלה לו כל הסוד כמו שאדם עושה שלוחו והנאמן לו שמגלה לו כל סודו ואומר אמור לפלוני כך כי כך וכך סוד ביני ובינו ואם אין השליח נאמן לו אומר לו אמור לפלוני שיעשה אותו דבר שדברנו אני והוא ואין השליח יודע איזו שליחות הוא עושה ולפיכך כל באי עולם מחזיקין אותו כנאמן וכן כתו' בשמואל וידעו כל ישראל כי נאמן שמואל לנביא לאל כי נאמנו דבריו:
בכל ביתי נאמן הוא. כאדם שאומר נאמן להיות נכנס בכל חדרי ובכל מקום סתר שבביתי: הג"ה:
ובכאן נשברו זרועם של אומות העולם שאומרים על מה שאמר משה רבינו אלגיריא הם כלומ' חידה ומשל ואינו מה שהוא אומר ומהפכין הנבואה לדבר אחר ומוציאין הדבר ממשמעותו לגמרי ועליהם אמ' דוד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפט' בל ידעום שאעפ"י שהעתיקו את התורה מלשון הקודש ללשונם לא נתן להם הק' לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע אלא מהפכין הדברים למה שאינם כי אין רוצה וחפץ בהם שידבקו בתורתו גם מבני עמינו שמעתי שמפקפקין על תפילין ומזוזות וכיסוי הדם שאומ' והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך וכתבת' על מזוזות ביתיך ובשעריך שהוא כמו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך שתזכרני תמיד ואינו חותם על זרועו ולבו ממש וכן אילו אינם ממש תפילין ומזוזות וכן וכסהו בעפר כמו וכסינו את דמו וכמו ארץ על תכסי את דמי ואינו אומ' כסוי הדם ממש אוי להם מעלבונה של תורה כי אף הם עתידים ליתן את הדין וכי מה עניין משה אצל שאר נביאים שמדברים על ידי חידה ומשל אבל משה אינו מדבר על ידי חידה כמו שהעיד הקב"ה שאינו מדבר עמו בחידות בנביאים כת' כתבם על לוח לבך וזהו דבר שאינו מדבר בחידה ועל כיסוי הדם לא שייך לשון כיסוי אלא על חטא כמו וכסינו את דמו שנכסה החטא שנעשה בו וכן ארץ אל תכסי דמי שיהיה פשעם נגלה וכן אשרי נשוי פשע כסוי חטא' אבל השוחט חיה ועוף מה פשע שאומ' וכסהו בעפר ועוד וכסהו עפר היה לו לומר אלא ודאי נתן הק' מצוה זו שלא נאמרו מאי שנא חלב חיה דכשר ומאי שנא דם חיה דאסור כמו שאין החלב נקטר כך הדם אינו נזרק והדם אסור כי הדם הוא הנפש ואין ראוי לאכול הנפש כדפר' קרא וקבע בדם מצוה זו שיכסוהו ולא יהא להם טענה לאכלו כי צריך לכסותו והוא היכר שאסור לאכלו:
ותמונת ה' יביט. שהוא רואה באיספקלריא המאירה יותר מכל הנביאי דכתי' ביה וראית את אחורי שראה מה שלא ראה נביא מעולם כי כל הנביאים אינם רואים אלא שנראה להם שרואים כאדם שחולם שסבור לראות ואינו רואה כדכתי' וביד הנביאים אדמה שדומה שהם רואים ואינם רואים ועתה תאמרו מדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה וכשלא מצאו תשובה ויחר אף ה' בם:והענן סר מעל האהל. ואחר כך והנה מרים מצורעת כשלג לאחר שנסתלק הענן כי אין דרך קדושה לעמוד במקום טומאה ומצורע טמא:
ויאמר אהרן אל משה. מכאן שמקניט את חבירו צריך לשאל ממנו מטו ואחר כך מאת הק' וכן מצינו באבימלך השב אשת האיש ואחר כך עשה לו שיתפלל בערך:
אל נא תה' כמת. אל נא תהי מרים כמת:
אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו. כלומ' צרעת הבאה מתולדתו שכשיוצא מבטן אמו בשרו מת ונאכל ולקוי ואין דרכו להרפא לעולם כי תולדתו הוא אבל זה הלקוי אינו תולדתה אלא על ידי חטא בא לה ועל ידי תילה ותשובה דין הוא שילך ולפיכך התפלל עליה ותחיה המכה כמש מצינו בפרעה כשלקח שרה כת' וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרה והשיבה ונתרפא:
אל נא רפא נא. בבקשה ממך רפא נא לה רפא עתה לה נא ראשון לשון בקשה והשיני לשון עתה ולפיכך השיבו אם עתה מיד תרפא א"כ לא תהיה נזופה אפי' יום אחד ואם אבי' ירוק ירק בפניה להכלימה הלא תכלם ז' ימים בתמיה כי ה' של הלא תמוהה וכן כל הלא שבתורה והוא שינון ב"ל קל וחומר לשכינה ארבע' עשר שהרי מצינו בשאר מצורעים בין פשה בין לא פשה עושין לו הסגר השיני כדמפר' באשה כי תזריע והיינו י"ד יום אבל הכא דיו לבא מן הדין להיות כנדון תסגר ז' ימים ואחר תטהר:
והעם לא נסע. כי לא נעלה הענן מפני כבודו של משה ובזה ידעו כי מפני מרים נתעכבו כי סמוך לאסיפתה נעלה הענן:
חסלת בהעלותך
